החלטה בתיק בש"פ 10312/03

1.        לפני בקשת המדינה להארכת מעצרם שלשני המשיבים לתקופה של תשעים יום החל מיום 27.11.03 או עד למתן פסק דין, לפי המוקדם.

2.        המשיבים ושניים נוספים מואשמים בעבירות סחר בנשים לשם עיסוק בזנות, סרסרות והחזקת מקום לשם עיסוק בזנות. המשיב 2 מואשם בכך כי שחרר בערובה 4 נשים שהוחזקו במעצר משטרתי לצורך גירושן מן הארץ והחל במגעים לשם מכירתן לקונה עתידי. העסקה בסופו של דבר כשלה. בהמשך לכך, שוחחו המשיבים ביניהם וסכמו כי המשיב 2 ימכור למשיב 1 את הנשים, וכך היה. שתי נשים נמכרו כאמור תמורת 4,000 ש"ח. שתי הנשים האחרות נמכרו אף הן על ידי המשיב 2 למשיב 1 תמורת 2,500 ש"ח לאחר שעיסקה קודמת למכירתן כשלה. עוד עולה מכתב האישום כי המשיב 1 ונאשם נוסף היו שותפים במכון ליווי וכי לאחר שמשיב 1 קנה את אחת הנשים הוא מכר אותה לשותפו. לאחר מכירתן, סיפקו הנשים שירותי מין ללקוחות במכונים שברשות המשיב 1.

מעצרם של המשיבים הוארך עד תום ההליכים ביום 2.4.03, ועררים על החלטות המעצר בעניינם נדחו בבית משפט זה. ביום 16.3.03 הוקרא כתב האישום, אולם בשל עומס דיונים רב נקבעו מועדי הישיבות בתיק זה לראשונה בחודש נובמבר 2003. בדיון הודיע בא כוח המבקשת כי גם הדיונים שנועדו לנובמבר נדחו, וישיבות הוכחות תחלנה רק בחודשי פברואר-מרץ 2004. בינתיים הוגש נגד המשיבים ושותף נוסף כתב אישום נוסף בעבירות של סחר בנשים, חטיפה והתחזות לעובד ציבור (לגבי משיב 2) ואינוס (לגבי משיב 1). ביום 24.11.03 החליט בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כב' השופט כבוב חאלד) לעצור את המשיבים עד תום ההליכים נגדם באותו ענין (תיק עיקרי 1152/03 תיק ב"ש 92670/03).

           יש לציין כי לשני המשיבים עבר פלילי מכביד בעבירות שונות.

3.        המדינה עותרת להארכת מעצרם של המשיבים חרף העובדה כי משפטם טרם החל. עמדתה היא כי באיזון כולל של השיקולים יש לתת משקל מכריע לערך של ההגנה על בטחון הציבור מפני מסוכנותם של המשיבים באם ישוחררו ולהעדיפו על פני זכותם לחירות אישית לאור חלוף הזמן בו ישבו במעצר. את אילוצי העומס הכבד המוטל על המערכת השיפוטית אין לזקוף לחובת הציבור אלא במקרים חריגים ביותר שמקרה זה אינו נמנה עליהם.

4.        באי כח המשיבים הדגישו בטיעוניהם את הזמן הרב שחלף מאז נעצרו המשיבים ואת העיכוב המשמעותי בתחילת משפטם ובקשו לתת משקל מכריע לזכות  מרשיהם להשתחרר מן המעצר. הם עמדו על כך כי מועדי ההוכחות שנקבעו לחודשי פברואר ומרץ 2004 מצויים אף מעבר לתקופת המעצר המוארכת הראשונה, כך שעל פי תחזית הזמנים צפוי המשפט להימשך ולחרוג בבירור מעבר להארכה המבוקשת כאן.

5.        בקשת המדינה להאריך את מעצר המשיבים מעלה דילמה קשה להכרעה. מחד, מדובר הוא במשיבים המואשמים בפשעים חמורים הקשורים בסחר בנשים - מן הקשים והנלוזים בפשעים המנויים בספר החוקים. לעבירות נשוא הליך זה נוספים אישומים חמורים לא פחות בכתב אישום נוסף שהוגש נגד השניים. משקלם המצטבר של האישומים בתיק זה ובתיק האחר מעמיד את המשיבים, לכאורה, בחזקת עבריינים שפשעיהם מהווים דרך חיים ועיסוק של שגרה. אופי המעשים המיוחסים להם, על רקע עברם הפלילי המכביד ונוכח החשש למעורבות פלילית נוספת בעלת אופי דומה  באם ישוחררו - כל אלה מטים בבירור את הכף לעבר השארת המשיבים במעצר עד לסיום משפטם.

6.        מנגד, משפטם של המשיבים טרם החל חרף חלוף תשעה חודשים, ומועדי הישיבות הראשונות נקבעו למועדים רחוקים, והמשפט צפוי להמשך עוד זמן רב. אילוצי העומס הכבד על מערכת השיפוט הם ענין שאינו נתון במחלוקת ואין לבוא בטרוניה לערכאה הדיונית העושה כמיטב יכולתה אך מתקשה להתמודד עם אילוצי הזמן וריבוי המטלות המונחות על כתפיה. עם זאת, לא ניתן להתעלם, כמצוות החוק, גם מהנתון האובייקטיבי של מעבר הזמן והעובדה כי המשפט טרם החל ויש לייחס  משקל מיוחד לנתון זה במלאכת האיזון שיש לעשות בין שיקולי טובת הציבור והגנה על שלומו ובטחונו לבין ההגנה על זכויות הנאשם העצור כפרט.

           הנטל הוא על המדינה, המבקשת את הארכת מעצר, לבסס קיומה של הצדקה מיוחדת להארכת מעצר נוספת במציאות שבה משפטו של נאשם עצור טרם החל במהלך תשעת חודשי מעצרו. מלאכת האיזון בנסיבות אלה אינה קלה והנטל שעל המדינה לשאת בו כבד הוא. תוצאות האיזון משתנות ממקרה למקרה על פי מכלול הנתונים הרלבנטיים על פי משקלם היחסי.

7.        בנסיבות מקרה זה, חרף הקושי, נוטה האיזון לעבר הארכת מעצרם של המשיבים כמבוקש על ידי המדינה. העבירות נשוא האישומים בתיק זה הן חמורות ביותר ומצביעות על מסוכנות טבועה מצד המשיבים, המתחזקת על רקע עברם הפלילי. סוג העבירות בהן הם נאשמים מעלה חשש של ממש להישנות מעשים דומים באם ישוחררו, אשר ניתן לבצעם גם מבין כתלי מעצר-בית. כתב האישום הנוסף שהוגש נגד המשיבים בגין עבירות נוספות דומות מהווה חיזוק רב למסוכנותם. ומעבר לכך - העובדה כי המשיבים נעצרו עד תום ההליכים בתיק האחר מקהה במידה רבה את עוקצה של הארכת המעצר בתיק זה במובן זה שגם אילו נדחתה בקשת המדינה בתיק זה לא היו יוצאים עתה לחפשי. לשיקול אחרון זה אני מייחסת חשיבות מיוחדת בהקשר דברים זה. משקלם המצטבר של מכלול השיקולים שפורטו מטה את הכף לעבר קבלת בקשת המדינה, חרף הקושי המהותי הניצב מנגד נוכח תקופת מעצרם הארוכה של המשיבים אשר חלפה בלא שמשפטם החל.

8.        נוכח מכלול השיקולים האמורים אני מחליטה להעתר לבקשה להארכת מעצרם של המשיבים ל-90 ימים נוספים. יחד עם זאת, מאחר שאחד השיקולים המרכזיים לקבלת הבקשה נעוץ בעובדה כי המשיבים שוהים במעצר עד תום ההליכים בתיק האחר, הרי שאם יחול שינוי במצב דברים זה במהלך תקופת המעצר המוארכת על פי החלטה זו באופן שמי מן המשיבים ישוחרר ממעצרו בתיק האחר, אין להוציא מכלל אפשרות כי שחרור כאמור עשוי להחשב כנסיבה חדשה העשויה להקים עילה לעיון חוזר בהחלטת המעצר הניתנת כאן. אין צריך לומר כי בכל מקרה, הדבר מותנה בהתפתחות הדברים ובמכלול הנסיבות שתתקיימנה נכון לאותה עת.

9.        לאור הדברים האמורים, הבקשה מתקבלת, ומעצרם של המשיבים מוארך לתשעים ימים החל מיום 27.11.03 או עד למתן פסק דין, לפי המוקדם.

           ניתנה היום, ח' בכסלו תשס"ד (3.12.03).

                                                                                       ש ו פ ט ת

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: